אני אוהבת ילדים, בעצם, מתה על ילדים. לא, אין לי, אבל, יש לי מספיק מסביבי. אחייני המדהימים וילדים מקסימים אחרים שאני מטפלת בהם מזה 3 שנים.
לכן, הפעם החלטתי לנסות ליצור עימם עיסת נייר, אני אוהבת אתגרים יצירתיים ולעבוד עם 3 ילדים בגילאים שונים (10, 12, 5) זה אתגר מעניין. הקטן, אמיר, התלהב מאד וחיכה כבר להתלכלך ולעבוד.
הכנת העיסה עם שלושת הילדים, בתחילת התהליך, הייתה כייפית, הילדים התעניינו בהסבר המעשי שהעברתי להם ורצו רק לעזור ולהיות חלק מהכנת העיסה. הם בחשו יחד במים אשר היו מלאים בנייר ששכב כבר מיום אתמול, פוררו את הנייר שהתייבש לאחר הסחיטה (נו, ברור שאני סחטתי), רבו מי יטחן קודם את הנייר לפירורים קטנים ועדינים ולא התפנקו כאשר היה צריך לערבב את העיסה עם הדבקים. הם היו סבלניים ומסוקרנים לראות איך נוצר מול עניהם ובעזרתם, חומר ליצירה והכל מנייר. טוב, היה גם הרבה לכלוך, אבל, עבר בשלום.
החלטנו שנתחיל במשהו פשוט וקל, נכין בובת Angry Bird, למה קל? - עגול, משולש, קווים ישרים, לא מורכב מדי או מסובך.
לאחר שהעיסה הוכנה, התחלנו לגלגל נייר עיתון לכיוון כדור שיהיה הגוף של הדמות, לאחר מכן, יש מקור, כרבולת, נוצות מאחור וגבות.
מהון להון, התחלנו שלושה ולבסוף, מצאתי עצמי ממשיכה ליצור עם אמיר, ילד מתוק מתוק בן 5 (אחיותיו יותר עסוקות, אך, לא מוותרות על היצירה יחד). מודה שלא היה פשוט להחזיק אותו במהלך כל העבודה, ולכן, את רובה אני עשיתי כאשר אני מסבירה לו את שאני עושה.
שלב הצביעה היה הכי מהנה עבורו, הוא ישב בסבלנות וצבע כל חלק בנפרד, ובחירת הצבעים? - שלו! אין Angry Bird כזה בעולם, צבעוני שכזה יש רק אחד והוא פה.
לעבוד עם ילדים, זו הנאה גדולה, עבורי לפחות, הם מצחיקים, יצירתיים, מלאי דמיון ומעוף, ומוכנים להקשיב לך כאשר הם מבינים שאת יודעת על מה את מדברת. ובנוסף, גם אני לומדת מהם, אז כולם מרוויחים (:
לבסוף, סיימנו את היצירה, הדמות מוכנה, ואמיר מאושר מאין כמותו. "זהו, סיימנו את האנגרי-בירד, איזה כיף!" - הוא אומר לי - "עכשיו אני רוצה שנעשה פרח, לא לא, אולי נעשה את ספיידרמן או ש...." - עדיין לא החליט החמוד, אבל, כבר חושב על העבודה הבאה, אז יש למה לשאוף.
בזמן החופש הגדול, הבא עלינו ל"טובה" (: אשב גם עם הבנות ונמשיך יחד ליצור ולסיים עבודות ישנות ולהתחיל בחדשות.
יהיה כיף, רועש ומלא ביצירה.
לכן, הפעם החלטתי לנסות ליצור עימם עיסת נייר, אני אוהבת אתגרים יצירתיים ולעבוד עם 3 ילדים בגילאים שונים (10, 12, 5) זה אתגר מעניין. הקטן, אמיר, התלהב מאד וחיכה כבר להתלכלך ולעבוד.
הכנת העיסה עם שלושת הילדים, בתחילת התהליך, הייתה כייפית, הילדים התעניינו בהסבר המעשי שהעברתי להם ורצו רק לעזור ולהיות חלק מהכנת העיסה. הם בחשו יחד במים אשר היו מלאים בנייר ששכב כבר מיום אתמול, פוררו את הנייר שהתייבש לאחר הסחיטה (נו, ברור שאני סחטתי), רבו מי יטחן קודם את הנייר לפירורים קטנים ועדינים ולא התפנקו כאשר היה צריך לערבב את העיסה עם הדבקים. הם היו סבלניים ומסוקרנים לראות איך נוצר מול עניהם ובעזרתם, חומר ליצירה והכל מנייר. טוב, היה גם הרבה לכלוך, אבל, עבר בשלום.
 |
| Angry Bird היצירה הסופית |
החלטנו שנתחיל במשהו פשוט וקל, נכין בובת Angry Bird, למה קל? - עגול, משולש, קווים ישרים, לא מורכב מדי או מסובך.
לאחר שהעיסה הוכנה, התחלנו לגלגל נייר עיתון לכיוון כדור שיהיה הגוף של הדמות, לאחר מכן, יש מקור, כרבולת, נוצות מאחור וגבות.
 |
| אמיר ואני |
 |
| אמיר בעבודה |
שלב הצביעה היה הכי מהנה עבורו, הוא ישב בסבלנות וצבע כל חלק בנפרד, ובחירת הצבעים? - שלו! אין Angry Bird כזה בעולם, צבעוני שכזה יש רק אחד והוא פה.
לעבוד עם ילדים, זו הנאה גדולה, עבורי לפחות, הם מצחיקים, יצירתיים, מלאי דמיון ומעוף, ומוכנים להקשיב לך כאשר הם מבינים שאת יודעת על מה את מדברת. ובנוסף, גם אני לומדת מהם, אז כולם מרוויחים (:
 |
| אמיר ויצירתו החדשה |
לבסוף, סיימנו את היצירה, הדמות מוכנה, ואמיר מאושר מאין כמותו. "זהו, סיימנו את האנגרי-בירד, איזה כיף!" - הוא אומר לי - "עכשיו אני רוצה שנעשה פרח, לא לא, אולי נעשה את ספיידרמן או ש...." - עדיין לא החליט החמוד, אבל, כבר חושב על העבודה הבאה, אז יש למה לשאוף.
בזמן החופש הגדול, הבא עלינו ל"טובה" (: אשב גם עם הבנות ונמשיך יחד ליצור ולסיים עבודות ישנות ולהתחיל בחדשות.
יהיה כיף, רועש ומלא ביצירה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה