14.3.2014

עיסת נייר, מהתחלה ועד הסוף

החלטתי להתמקד הפעם בהכנת עיסת הנייר, מתחילת התהליך ועד סופו.
יכול להיות שכבר נגעתי פה בנושא, באחד מן הפוסטים, אך הפעם ממש אתמקד, צעד אחר צעד, זו לא תורה מסיני ואין כאן סודות מדינה.


החומר הוא חומר נעים למגע, אבל, לא כולם אוהבים ללוש אותו בידיים, יש כאלה שנרתעים מלגעת בו ויש כאלה שלובשים כפפות חד פעמיות, אני, באופן אישי, אוהבת להרגיש, זה בסך הכל מים ונייר בתוספת של שני דבקים, ואני אוהבת לחוש את העיסה בין ידיי, כך גם אוכל לדעת אם היא מוכנה לעבודה, רכה מספיק, צפופה, לא גושית או לא דביקה מדי...אבל, זו אני.

מה בעצם צריך על מנת להתחיל?:
א. נייר גרוס (לא עיתונים)
ב. רשת חלון (כזו שמונעת מהמעופפים להיכנס לבית) או ציפית של כרית (כזו שלא צריך)
ג. מים (אפילו שאומרים שהמדינה מתייבשת, זה לא ישבור אותנו)
ד. דבק טפטים
ה. דבק פלסטי
ו. טוחן אוכל (לא הכרחי)
ז. מעבד מזון (מג'ימיקס) (לא הכרחי)

ח. גיגית
ט. קופסאות חד פעמיות מפלסטיק (כלי קיבול לעבודה)
י. דמיון מטורף למיני יצירות וחיוך גדול

זו נראית אולי רשימה מכובדת, אבל, אם תשימו לב, את רובה יש לכם בבית.

אז, מתחילים?? - יאללה!
רגע, טיפ: לבעלי קיבה חלשה, זהו פוסט ארוך ומקיף, אז, אם אתם מוכנים לדעת וללמוד איך מכינים עיסת נייר, ולהתחיל ליצור במלוא המרץ, תתעלמו מהקיבה שלכם והתחילו לקרוא, אני נהניתי לכתוב, מקווה שאתם תיהנו לקרוא!



תמונה 1 - נייר גרוס לרצועות ארוכות ודקות
דבר ראשון שעושים, מכניסים את הנייר הגרוס לגיגית מלאה במים ומשרים לכמה שעות טובות, עד שהנייר ספוג כולו במים והוא רך למגע ונקרע בקלות.
אפשר להוסיף מעט מרכך כביסה לריכוך הנייר וגם לריח נעים.
טיפ: ממליצה שלא להשתמש בנייר עיתון כחומר לעיסה, יש אומרים שבגלל כל העופרת שהוא מכיל הוא עלול להיות רעיל.


בתום כמה השעות שהנייר נספג במים, אם זהו נייר אשר גרוס לרצועות ארוכות ודקות (תמונה 1), יש לחתוך אותו לחתיכות קטנות בידיים, עד אשר כולו מתחיל להיראות כמו עיסה. 
טיפ: לפעמים נייר משרדי גרוס, מגיע גם עם סיכות של שדכן, חתיכות פלסטיק קטנות או דברים אחרים שנזרקו מבלי משים לגורס, שימו לב, והוציאו אותם מהעיסה.

תמונה 2 - עיסת נייר או מרק כרובית (:


עכשיו מגיע שלב הסחיטה, לפני שתכניסו את הנייר הרטוב לציפית/רשת, יש (בגדר המלצה) לטחון את הנייר שעדיין נמצא במים בטוחן מזון ידני, וזאת על מנת שהחומר לא יהיה גושי וגס, אלא חלק ונוח ליצירה ולהחלקה.
לאחר שטחנתם והעיסה נראית כמו מרק כרובית  (הכי קרוב שחשבתי) 
(תמונה 2).
 הכניסו חלק מהעיסה (בעזרת כל כלי קיבול שתחליטו) אל הציפית/רשת חלון (תמונה 3), הכמות בכל פעם, לפי הכוח שיש לסוחט/ת, והתחילו לסחוט, רצוי, מן הסתם, לעשות זאת מעל כלי קיבול אחר, גדול יותר, נאמר דלי, כדי שהמים שיוצאים מהסחיטה לא יגרמו ל"שיטפון".
טיפ: במידה ואתם משתמשים בציפית, קצרו את הציפית על ידי גזירה וכך, יהיה הרבה יותר נוח לתחוב ולהוציא את העיסה לאחר הסחיטה.






תמונה 3 - רגע לאחר הסחיטה ברשת חלון



תסחטו כמה שיותר עד אשר העיסה תהיה יבשה, הוציאו מן הרשת/ציפית והעבירו אותה לאחת מקופסאות הפלסטיק (רצוי כאלה עמוקות וגדולות, של מזון) (תמונה 4) והמשיכו לסחוט בידיים, על מנת להוציא שארים של מים.   מרגישים לחות בנייר? - מצוין...ממשיכים.











תמונה 4 - עיסה יבשה לאחר סחיטה, גושים גדולים לפני שמפוררים

לאחר שסחטתם את שארית המים,  (תמונה 4), יש לפורר בידיים, את גושי הנייר הסחוט, לחתיכות קטנות של גושים קטנים, ככל האפשר.
סיימתם לפורר, והוא יבש לטעמכם ותחושתכם? - יש לטחון שוב, במעבד מזון, על מנת ליצור עיסה חלקה יותר. 
טיפ: ממליצה לטחון גם בטוחן ידני (בהתחלה) וגם במעבד מזון (לפני הוספת הדבקים).
 יש הבדל גדול בעיסה שיוצאת חלקה יותר ומפוררת לפירורים קטנטנים לבין עיסה גסה.
(תמונה 5)



תמונה 5 - משמאל, הטוחן הידני והמעבד מזון ומימין, התוצאה לאחר טחינה עם המעבד מזון, טחינה אחרונה לפני הוספת הדבקים


תמונה 6 - דבק טפטים ופלסטי


השלב הבא והאחרון הוא הוספת הדבקים...והנה מה טוב ומה נעים.
דבק טפטים ודבק פלסטי. (תמונה 6).
דבק פלסטי הוא דבק שאפשר לקנות בכל חנות יצירה, דבק פלסטי לבן פשוט.

 לגבי דבק הטפטים, גם אותו אפשר למצוא בחנויות יצירה ו/או בחנויות "טמבור", הוא לרוב מגיע כאבקה, מומלץ שלא להישמע להוראות שעל גבי האריזה משום שהן מיועדות יותר להדבקת טפטים.
מכינים את הדבק ע"י שפיכה של האבקה למיכל עם מים, תוך בחישה יש לדאוג שהדבק יצא סמיך ברמה של טחינה/יוגורט, אם יצא לכם דליל מדי תוסיפו עד אבקה, אם סמיך מדי תוסיפו עוד מים.

יש לתת לדבק להיות עם עצמו כ- 20-30 דקות עד שהוא מוכן, ויש לו מרקם חלק ללא גושים.





לאחר שסיימנו להכין את הדבק, עכשיו שלב הוספת הדבקים לפירורי הנייר. מתחילים להוסיף את הדבק טפטים לאט לאט תוך כדי לישה עד שמגיעים לעיסה רכה שאינה נדבקת לידיים, רק לאחר מכן מוסיפים את דבק הפלסטי עד שמרקם העיסה נהיה קצת מוצק יותר ונעים למגע.
תמונה 7 - סוף התהליך
אוסיף ואומר שאין מתכון מדויק לכמויות, הכל תלוי בכמות הנייר שהכנו, ולאחר מכן רק הרגש והמגע הם אלו שמנחים את הוספת הדבקים. זה עניין של ניסוי וטעייה...אבל, אין כישלונות צורבים אם הלכתם לפי השלבים הנ"ל.
יש צורך בסבלנות, ולהתנסות ממושכת.

תמונה מס' 7 ממחישה איך נראית העיסה לאחר כל סוף התהליך.

טיפ: השתדלו שהעיסה בסופה לא תהיה דביקה מדי, לא תמיד נוח לעבוד עם עיסה שנדבקת לידיים, מצד שני, גם עיסה יבשה מדי לא עושה את העבודה, אתם כבר תחושו בהבדל ותחליטו מה הכי נוח לכם ליצירה. הכל עניין של למידה, זמן והיכרות עם החומר בהמשך. קלי קלות!



ומה נעשה אם נשארה לנו עיסה לאחר שעבדנו איתה? - אתם שואלים? הכניסו למקרר בתוך כלי סגור עד ליצירה הבאה.
רק, היזהרו לא להתבלבל ולהוסיף אותה כתוספת לארוחה, לא נראה לי שהיא תהיה טעימה כל כך. ((:


 בפוסט הבא, עבודה עם העיסה.

עד אז, מקווה שעזרתי לכם להכין עיסה בבית, אבל, למה בבית כשאפשר בקבוצה, בסטודיו נעים ובחברה נהדרת? - לומדים המון ביחד.

תהנו!!!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה