בסטודיו של ענת כל הזמן יוצרים, הדמיון לא מפסיק לעבוד אצל אף אחד...עוד לפני שאנחנו מסיימים יצירה אחת הראש כבר מתחיל לפתח את היצירה הבאה.
אני, למשל, עדיין לא סיימתי את עבודתי הנוכחית ועוד לא מעט זמן יעבור עד שתסתיים לה, אך אני כבר יודעת מה תהיה היצירה הבאה שלי, וזה כמובן, עדיין בסוד!
הבאתי לפניכם עבודות גמורות ונפלאות של כמה מתלמידות הסטודיו, ולהדגיש שוב ושוב, כמה סיפוק והתרוממות רוח יש, אצלי לפחות, כאשר העבודה קורמת לה עור וגידים, וממה שהיה לפני כשבועיים סתם איזה קשקוש של בקבוקים, עיתונים ונייר...נהפך לאט לאט לפסל של ממש, וכל אחת מן היצירות הללו מקבלת חיים משלה...גם אם היא רק פסל דומם.
אז זוהי העבודה הראשונה ובהחלט ראויה להערכה, גם מבחינת המחשבה היצירתית וגם מבחינת העבודה הנהדרת.
אני קוראת לה "עמוד נוח...עבור לדום".
עבודה נוספת ומעוררת חיוך, היא יצירתה של אחינועם. איש קטן וחמוד יושב על קצה קערה ופשוט מתופף לו.
אני, למשל, עדיין לא סיימתי את עבודתי הנוכחית ועוד לא מעט זמן יעבור עד שתסתיים לה, אך אני כבר יודעת מה תהיה היצירה הבאה שלי, וזה כמובן, עדיין בסוד!
הבאתי לפניכם עבודות גמורות ונפלאות של כמה מתלמידות הסטודיו, ולהדגיש שוב ושוב, כמה סיפוק והתרוממות רוח יש, אצלי לפחות, כאשר העבודה קורמת לה עור וגידים, וממה שהיה לפני כשבועיים סתם איזה קשקוש של בקבוקים, עיתונים ונייר...נהפך לאט לאט לפסל של ממש, וכל אחת מן היצירות הללו מקבלת חיים משלה...גם אם היא רק פסל דומם.
אז זוהי העבודה הראשונה ובהחלט ראויה להערכה, גם מבחינת המחשבה היצירתית וגם מבחינת העבודה הנהדרת.
אני קוראת לה "עמוד נוח...עבור לדום".
עבודתה של ספירית, "חייל, הקשב!" |
עבודה נוספת ומעוררת חיוך, היא יצירתה של אחינועם. איש קטן וחמוד יושב על קצה קערה ופשוט מתופף לו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה